חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בר"ע 2388-05-13

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
2388-05-13
4.6.2013
בפני :
רונית רוזנפלד

- נגד -
:
פלוני
:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 41060-09-12; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית (להלן גם הוועדה) מיום 11.7.12. על פי החלטת הוועדה נקבעו למערער 42% נכות (משוקללת) יציבה מיום 1.10.11. בין השאר נקבעו למערער 20% נכות בגין הגבלה בינונית ע"ש מותני (ס' 37(7)(ב) למבחנים) ו-10% נכות בגין פגיעה שורשית קלה L5-S1  (ס' 32(5) אI, להלן: הנכות הנוירולוגית). 

השתלשלות ההליכים

2.         ועדה רפואית לעררים קבעה למבקש ביום 21.7.11 נכות יציבה משוקללת בשיעור של 36%. המבקש ערער על ההחלטה, וביום 27.3.12 ניתן תוקף של פסק דין  להסכמת הצדדים לפיה עניינו יוחזר לוועדה באותו הרכב, על מנת שתתייחס לממצא שמצאה בדבר "רגישות בשכמה ימנית בהפעלתה" ולמסמכים הרפואיים המתייחסים לטיפולים שעבר המבקש ולהיעדר תחושה וכאבים ברגליים. בקשר לכך צוין מסמך מיום 8.6.09 של ד"ר פיבזנר ומסמך מיום 15.1.10 של ד"ר נודלמן (ב"ל 23575-08-11; הרשמת שגית דרוקר, להלן - " פסק הדין הקודם").

            עניינו של המבקש הוחזר לוועדה, ובהחלטתה מיום 11.7.12, היא ההחלטה מושא הבקשה דנן,  הוסיפה הוועדה וקבעה למבקש נכות נוירולוגית בשיעור 10%, כך שנכותו המשוקללת הועמדה  על 42%.

            המבקש ערער על ההחלטה, ובית הדין האזורי דחה את הערעור, בקובעו כי הוועדה התייחסה לממצאים ולבדיקות שהיו בפניה ונימקה החלטתה באופן ברור, כך שלא נפלה בהחלטתה טעות משפטית. מכאן בקשת רשות הערעור מושא החלטה זו.

3.         בבקשת רשות הערעור נטען כי הוועדה התעלמה מהעובדה כי בגבו של המבקש מותקנת אלקטרודה כאביזר עזר, וכי היה עליה להתייחס להשלכות הנובעות מהשימוש באלקטרודה, כאשר בהיעדרה המבקש אינו מסוגל ללכת. על פי הטענה, היה על הוועדה לקבוע למבקש נכות בשיעור של 30% לפי סעיף 35(1)ד לרשימת הליקויים, שהוא סעיף מקביל כללי, וזאת במקום קביעת שני סעיפי הליקוי כפי שנקבעו בגין הפגיעה בגב (ראו לעיל פסקה 1).  משמעות קביעת נכות בשיעור 30% במקרה זה היא הכרה במבקש כ"נכה" בנכות כללית, באשר בכך הוא חוצה את הסף הרפואי לעניין המינימום לנכות כללית. לטענת המבקש, טענה זו באה בד בבד עם הטענה העקרונית לפיה " כאשר הנפגע נאלץ להשתמש באביזרי עזר כדי לאפשר לו לתפקד, ונכותו מוערכת אגב שימוש במכשירים אלה, הרי מדובר בנכות גבוהה יותר לעומת מי שאינו נאלץ להשתמש במכשירי עזר, ועל הוועדה לבדוק מה משמע נטילת אותם מכשירים מהנכה ולבדוק אותו בלעדיהם". לטענת המבקש טעתה הוועדה בהתעלמה לחלוטין מעובדת קיומה של האלקטרודה המושתלת בגב. לדבריו, הוצע לוועדה "לאחד את הנכות הנוירולוגית שנקבעה עם זו האורטופדית, תוך נטילה בחשבון שהנכה תלוי בתפקודה של האלקטרודה תחת כנפי תקנה 35(1)(ד)... המיטיבה לתאר את ההשפעה הכוללת של הליקויים בנכה זה בגין פגיעת הגב- על תפקידו הכללי".  

ההחלטה

4.         לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, לא שוכנעתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור.

5.         עיקר טענתו של המבקש בערעורו הקודם לבית הדין האזורי  היה כי הוועדה נמנעה מליתן דעתה לליקוי הנוירולוגי ממנו הוא סובל, וכי הבדיקה שערכה לו הייתה אורטופדית בלבד. בהתאם לכך ניתן פסק הדין הקודם בו הופנתה הוועדה לטיפולים שעבר המבקש, כעולה מן המסמכים הרפואיים, ולהעדר תחושה בידיים וברגליים.  עיון בפרוטוקול הוועדה מושא הבקשה  מלמד כי הוועדה בחנה את ההיבטים הנוירולוגיים של הליקוי ממנו סובל המערער, והעניקה לו בגינם 10% אחוזי נכות. הוועדה התייחסה למסמכי ד"ר פיבזנר וד"ר נודלמן, ערכה למבקש בדיקה נוירולוגית ופירטה את ממצאיה. כמו כן ציינה את תוצאות בדיקת ה-E.M.G שנערכה, וקבעה למבקש נכות בשיעור 10% בגין פגיעה שורשית קלה L5-S1 מימין. בכך למעשה פעלה הוועדה על פי  הנחיות פסק הדין הקודם, המשקפות את טיעוני המערער עצמו לפני בית הדין.

            יודגש כי קביעת סעיפי הליקוי נתונה באופן מובהק לשיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה. בעובדה שסעיף ליקוי אחר, לו היה נקבע, היה "מעביר" את המבקש את הסף הרפואי לעניין קצבת נכות, אין כדי לבסס את טענת המבקש כנגד סעיף הליקוי כפי שנקבע.

לא למותר הוא לציין כי בפסק הדין הקודם לא התבקשה הוועדה להתייחס למשמעות השימוש באלקטרודה, וכי המבקש אף לא הציג מסמכים רפואיים המבססים טענותיו בהקשר זה. בנסיבות אלה לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בכך שלא נדרשה לנושא.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות. 

 6.        סוף דבר

בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות.     

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג (4 ביוני, 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>